ממפים עמדות לפי שימוש אמיתי
מתחילים מכל עמדה בנפרד: מחשב, מסכים, תחנת עגינה וציוד נוסף שהעובד משתמש בו בפועל. רושמים מה נשאר מחובר ומה מגיע עם העובד, ומציינים אם השולחן קבוע או משנה מיקום וגובה. לא כל עמדה במשרד צריכה להיות זהה.
לצד המפה רושמים אילו פריטים פועלים באותו זמן. המידע הזה מסייע לחשמלאי לבחון את ההזנה הנדרשת; ספירת חיבורים אינה קביעה של העומס שהמערכת יכולה לשאת.
נותנים מקום גם לאזורים המשותפים
אחרי עמדות העובדים עוברים לחדר הישיבות, קבלת הקהל, אזור ההדפסה והמטבחון. בחדר ישיבות כדאי לחשוב על מיקום המסך והמציג, על אופן הישיבה ועל חיבור ציוד אורחים. במטבחון מכינים רשימת מכשירים, ולא מסתפקים בכותרת כללית של 'שקעים למטבח'.
אם מתוכננים ארון תקשורת או ציוד ייעודי, מעבירים את הדרישות שספק הציוד מסר. החשמלאי וספק המחשוב צריכים לעבוד מאותה פריסה, גם כאשר כל אחד אחראי לתחום אחר.
בודקים את המיקום ביחס לריהוט
מצרפים מידות של שולחנות, ארונות ודלפקים, ומסמנים דלתות ומעברים. נקודה שנראית נוחה בחלל ריק עלולה להפוך לא נגישה אחרי הרכבת ריהוט. חשוב לציין גם אילו צדדים של השולחן נשארים פתוחים, ואיפה מתוכננת תנועת עובדים ולקוחות.
שואלים את בעל המקצוע על אפשרויות המיקום והתוואי לפני שבוחרים פתרון בגלל המראה שלו. את ההתאמה לתשתית ואת אופן ההתקנה קובע בעל המקצוע; תפקיד המזמין הוא להבהיר איך משתמשים במקום.
מגדירים מה קבוע ומה עשוי להשתנות
אם צפויים עובדים נוספים, שינוי בחדר ישיבות או רכישת מכשיר, כדאי לציין זאת גם כשאין עדיין מועד מדויק. מפרידים בין שינוי שכבר מתוכנן לבין רעיון בלבד, כדי לבחור הכנות שיש להן שימוש סביר.
מבקשים להבין אילו החלטות אפשר לשנות בהמשך ואילו תלויות בעבודות גמר או בתוואי קיים. במשרד שכור מבררים מראש מי מאשר שינויים ומה מוסכם עם בעל הנכס, במיוחד כשהעבודה נוגעת לרכוש או לאזורים משותפים.
מסכמים רשימת נקודות שאפשר לעבוד לפיה
לפני הביצוע מוודאים שהגרסה המעודכנת של הפריסה נמצאת אצל כל מי שמעורב. הרשימה צריכה לקשור בין אזור, ציוד, מיקום מבוקש והערות ריהוט, ולהבדיל בין נקודות קיימות לבין שינויים שסוכמו. החלטות שעדיין פתוחות נשארות מסומנות.
להתחלת הבירור שלחו תוכנית או תמונות כלליות, רשימת ציוד והעיר שבה המשרד נמצא. לאחר בחינת המקום אפשר להגדיר הוספה או שינוי של נקודות בהתאם לתשתית ולשימוש.

